Daf 63b
גְּמָ' מְנָא הָנֵי מִילֵּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר קְרָא לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה כִּי חַטָּאת הִיא חַטָּאת קְרוּיָה מִנְחָה וּמִנְחָה קְרוּיָה חַטָּאת
Rachi (non traduit)
גמ' מנא הני מילי. דחטאת העוף בקרן מערבית דרומית:
לא ישים עליה וגו'. במנחת חוטא כתיב הבאה תחת חטאת העוף בדלי דלות וקרייה רחמנא חטאת ואשמעינן נמי שהחטאת קרויה מנחה דהכי משמע נמי כי החטאת נהפכה להיות מנחה:
Tossefoth (non traduit)
מנחה קרויה חטאת וחטאת קרויה מנחה. תימה דהוה לן למימר מנחה קרויה חטאת ואין חטאת קרויה מנחה כדאמרינן פ''ק (לעיל זבחים ז:) תודה קרויה שלמים ואין שלמים קרויין תודה ובמנחות פרק התודה (מנחות דף פ:) לחם איקרי תודה תודה לא איקרי לחם וי''ל דודאי לא מיקרי שם אחד לענין לשמה דפ''ק ולענין ניתותרו המעות דפרק התודה אבל הכא דמהיקשא קדריש דמנחה וחטאת איתקוש ודאי להדדי איכא לאקושינהו שפיר:
מָה חַטָּאת טְעוּנָה צָפוֹן אַף מִנְחָה טְעוּנָה צָפוֹן וּמָה מִנְחָה בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית אַף חַטָּאת בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית
Rachi (non traduit)
מה חטאת טעונה צפון. יודע אני שגירסא זו שיבוש שהרי לא חטאת העוף ולא מנחה טעון צפון וא''ת מנחת חוטא חלוקה מן השאר ולחטאת בהמה מקיש לה הוה ליה למיתני במתניתין דקתני לעיל המנחות נקמצות בכל מקום בעזרה חוץ ממנחת חוטא ועוד היאך אפשר חטאת העוף שבאת תחת חטאת בהמה אינה טעונה צפון שהרי נעשית בקרן מערבית דרומית ובמנחה הבאה תחת העוף תטעון צפון וגירסא אחרינא גרסי' בה ואיני יודע אמיתה ונראה בעיני מה חטאת פסולה שלא לשמה אף מנחה פסולה שלא לשמה וה''נ ילפינן לה בפ''ק דמנחות (דף ד.):
ומה מנחה. טעונה הגשה בקרן מערבית דרומית אף חטאת העוף עבודתה בקרן מערבית דרומית והזאת דמה היא עיקר עבודתה:
Tossefoth (non traduit)
מה חטאת טעונה צפון. פירש בקונטרס דגירסא זו משובשת היא שהרי לא חטאת העוף טעונה צפון כדאמר ולא בן עוף בצפון ולא מנחה טעונה צפון וא''ת מנחת חטאת חלוקה משאר מנחות ולחטאת בהמה מקיש לה הוה ליה למיתני במתניתין לעיל דקתני כל המנחות נקמצות בכל מקום בעזרה חוץ ממנחת חוטא ועוד אפשר חטאת העוף הבאה בדלות תחת חטאת בהמה אינה טעונה צפון שהרי נעשית בקרן מערבית דרומית ומנחה הבאה תחת חטאת העוף תטען צפון וגירסא אחרינא גרסינן בה ואיני יודע אמיתה ונראה בעיני מה חטאת פסולה שלא לשמה אף מנחה פסולה שלא לשמה וה''נ ילפינן לה בפ''ק [דמנחות] ע''כ לשון הקונטרס וקשה לפירושו דודאי מעיקרא אמרי' בפ''ק דמנחות (דף ד.) בשלמא מנחת חוטא חטאת קרייה רחמנא אבל מנחת קנאות מנלן אבל במסקנא אמרינן אלא מנחת חוטא ומנחת קנאות דפסולות שלא לשמן מנלן חטאת טעמא מאי דכתיב בה היא ה''נ הא כתיב בה היא ועוד קשה לגירסת הספרים דבפרק איזהו מקומן (לעיל זבחים מט:) מוכח דחטאת הטעונה צפון כעולה הוי היקש אם כן היכי אתיא מנחה והדר ילפינן מחטאת וכי דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש ועוד כמו שהקשה בקונטרס דחמירא לא הויא מנחה מחטאת העוף דאתיא במקומה ואינה טעונה צפון מיהו י''ל הרי בתורת כהנים ילפינן דחטאת העוף פסולה שלא לשמה מן הפסוק ולא ילפינן ממנחת חוטא דמפיק פסול מקרא אחרינא ויש לדחות מיהו אמת דמנחה לא בעיא צפון אלא הגשה בקרן מערבית דרומית כדבסמוך (ואי) והקמיצה אינה טעונה צפון אפי' מנחת חוטא נמי כדמוכח בתוספתא דמנחות פ''ק חומר בשחיטה שטעונה צפון מה שאין כן בקמיצה וכי תימא היינו במנחת נדבה אבל במנחת חוטא טעונה צפון מכל מקום אינו חומר בשחיטה לגמרי שהרי בשחיטה נמי ליתא בצפון בקלים מיהו י''ל דכללא בקדשי קדשים הוי דומיא דמנחה וזהו דוחק ועוד דתני בסיפא חומר בקמיצה מבמליקה שהקמיצה דוחה שבת וטומאה וליתני שהקמיצה טעונה צפון ולא מליקה אף על גב דיש קמיצה דלא בעיא צפון כגון מנחת נדבה כמו כן אינה דוחה שבת מיהו נ''ל לדחות דה''נ לא מיירי במנחת חוטא דהא אינה דוחה שבת אלא מיירי במנחת העומר ומנחת תמיד שהן בציבור והן ודאי לא בעו צפון אבל מנחת חוטא בעי' צפון דאיתקש לחטאת בהמה שבאה חליפתה בעשירות. ברו''ך:

והרב רבי חיים גריס מה חטאת העוף טעונה יסוד דכתיב והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח אף מנחה טעונה הגשה כנגד היסוד והכי מוכח פרק כל המנחות באות מצה (מנחות דף סא.) [גבי] ואלו טעונות תנופה לוג שמן של מצורע ואשמו [דאמרינן התם] לפני ה' במזרח והאמרת לפני ה' במערב פירוש בהך שמעתיה ומשני ה''מ מנחה דאיקרי חטאת וחטאת טעונה יסוד וקרן דרומית מזרחית לא היה לה יסוד אבל הכא לפני ה' קרינא ביה והשתא כולה בדרום ליכא למימר משום יסוד וכולה במערב נמי לא משום דכתיב (ויקרא ו':ז') אל פני המזבח דהיינו דרום מכל מקום איצטריך לפני ה' דלא תימא אל פני המזבח גזירת הכתוב הוא אף על גב דלית ליה יסוד ובריש פירקין פירשתי מה שהקשה דגבי גחלים דיום הכיפורים קרי לפני ה' במערב דוקא וא''ת ושאר מנחות מנלן וכי תימא מדאיתקוש כל המנחות לחטאת ואשם בפרשת צו וילפינן משירי הדם שטעונין יסוד אם כן מנחת חוטא תיפוק לי מהתם ועוד מנלן דמקשינן לשירים לקשינהו לתחילת דמים ולא בעי יסוד כחטאת ויש לומר דכתיב לפני ה' במנחת חוטא ובכל המנחות נמי כתיב לפני ה' כי היכי דהאי לפני ה' כנגד היסוד [האי נמי כנגד היסוד] ולא ג''ש ממש [היא] דדבר הלמד בהיקש מבעיא לן אי חוזר ומלמד בג''ש אי לא אלא גלוי מילתא בעלמא הוא ור''ת גריס מה חטאת טעונה ימין אף מנחה כן והיינו דלא כר''ש דאמר לעיל (זבחים דף כה.) בא לעובדה בכלי עובדה בשמאל אי נמי אפילו כרבי שמעון וכגון שבא לעובדה ביד דאמר עובדה בימין כחטאת:
הגה''ה אף חטאת בקרן מערבית דרומית. תימה דלא ילפינן מינה מליקה ושמא לא ילפינן אלא מידי דאשכחן דבעי מזבח כמנחה וכן פירש בקונטרס בסמוך:
וּמִנְחָה גּוּפַהּ מְנָלַן דְּתַנְיָא לִפְנֵי ה' יָכוֹל בִּמְעָרֵב תַּלְמוּד לוֹמַר אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ
Rachi (non traduit)
לפני ה'. הקרב אותה בני אהרן לפני ה' היינו שמגיעה למזבח:
אִי אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ יָכוֹל בַּדָּרוֹם תַּלְמוּד לוֹמַר לִפְנֵי ה' הָא כֵּיצַד מַגִּישָׁהּ בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית כְּנֶגֶד חוּדָּהּ שֶׁל קֶרֶן וְדַיּוֹ
Rachi (non traduit)
אל פני המזבח. דרום ששם הכבש:
ודיו. במסכת סוטה בפ''ב מפרש מאי דיו וקאמר שאינו צריך להגיע גופה למזבח אלא הכלי:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יָכוֹל יַגִּישֶׁנָּה לְמַעֲרָבָהּ שֶׁל קֶרֶן אוֹ לִדְרוֹמָהּ שֶׁל קֶרֶן אָמַרְתָּ כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא שְׁנֵי מִקְרָאוֹת אֶחָד מְקַיֵּים עַצְמוֹ וּמְקַיֵּים חֲבֵירוֹ וְאֶחָד מְקַיֵּים עַצְמוֹ וּמְבַטֵּל חֲבֵירוֹ מַנִּיחִין זֶה שֶׁמְּקַיֵּים עַצְמוֹ וּמְבַטֵּל חֲבֵירוֹ וְתוֹפְשִׂין אֶת שֶׁמְּקַיֵּים עַצְמוֹ וּמְקַיֵּים חֲבֵירוֹ
Rachi (non traduit)
רבי אליעזר אומר. מאחר שפרט לך הכתוב בהגשתה שתי רוחות יכול לאיזה מהן שירצה ה''ג יכול יגישנה למערבה או לדרומה של קרן:
כְּשֶׁאַתָּה אוֹמֵר אֶל פְּנֵי ה' בַּמַּעֲרָב הֵיכָן קִיַּימְתָּ אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ וּכְשֶׁאַתָּה אוֹמֵר אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ בַּדָּרוֹם קִיַּימְתָּ לִפְנֵי ה'
Tossefoth (non traduit)
בדרום קיימת כולה. על כרחך רבי אליעזר אית ליה ההיא דמה חטאת טעונה יסוד דאי לאו הכי מנא ליה דאמר מערבית ותימה אם כן לפני ה' למה לי דרומית נפקא לן מאל פני המזבח ומערבית מדבעיא יסוד:
בַּדָּרוֹם הֵיכָן קִיַּימְתָּ אָמַר רַב אָשֵׁי קָסָבַר הַאי תַּנָּא כּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ בְּצָפוֹן קָאֵי
Rachi (non traduit)
כוליה מזבח בצפון קאי. נמצא דרומו של מזבח כלה לנגד הפתח וקרינן נמי בצד דרומו לפני ה':
בְּכָל מָקוֹם הָיְתָה כְּשֵׁירָה [וְכוּ'] מַאי קָאָמַר אָמַר רַב אָשֵׁי הָכִי קָאָמַר בְּכָל מָקוֹם הָיְתָה כְּשֵׁירָה לִמְלִיקָתָהּ אֶלָּא זֶה הָיָה מְקוֹמָהּ לְהַזָּאָתָהּ
Rachi (non traduit)
בכל מקום היתה כשירה למליקתה. בין למעלה בין למטה דכי ילפינן למטה בחטאת העוף בהזאה הוא דילפינן לקמן בשמעתין והזה מדם החטאת על קיר ואמר מר זה קיר התחתון וקרן מערבית דרומית נמי בהזאה הוא דילפינן דהא מהגשה דמנחה יליף והגשתה למזבח הוא דיליף דומיא דהגשה במנחה ומליקה לאו במזבח אלא הזאה ומיצוי:
תְּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן מְלָקָהּ בְּכָל מָקוֹם בַּמִּזְבֵּחַ כְּשֵׁירָה הִיזָּה דָּמָהּ בְּכָל מָקוֹם כְּשֵׁירָה הִיזָּה וְלֹא מִיצָּה כְּשֵׁירָה וּבִלְבַד שֶׁיִּתֵּן מִחוּט הַסִּיקְרָא וּלְמַטָּה מִדַּם הַנֶּפֶשׁ
מַאי קָאָמַר הָכִי קָאָמַר מְלָקָהּ בְּכָל מָקוֹם בַּמִּזְבֵּחַ כְּשֵׁירָה מִיצָּה דָּמָהּ בְּכָל מָקוֹם בַּמִּזְבֵּחַ כְּשֵׁירָה
Rachi (non traduit)
מאי קאמר. קתני הזה דמה בכל מקום ואפילו למעלה מן החוט כשירה והדר תניא ובלבד שיתן מחוט הסיקרא ולמטה והא ליכא למימר דהזה ואח''כ חזר והזה למטה קא מכשרי דהא הזה דמה קתני כל דמה משמע דלא קתני הזה מדמה:
מיצה דמה. שהחטאת טעונה מיצוי אחר הזאה כדכתיב והנשאר בדם ימצה וגו' (ויקרא ה) שמקיף הגוף למזבח ודוחק בית מליקתו בקיר והדם מתמצה ויורד:
וּמַקִּיפִין וְיוֹרְדִין דֶּרֶךְ שְׂמֹאל חוּץ מִן הָעוֹלֶה לִשְׁלֹשָׁה אֵלּוּ שֶׁהָיוּ עוֹלִין וְיוֹרְדִין עַל הֶעָקֵב
Rachi (non traduit)
ומקיפין דרך שמאל. מקיפים את המזבח בשביל צורכי עבודה או למתן דמי חטאת או סידור המערכה או היפוך איברים בצינורא ויורדין במערבו של כבש שהוא שמאל לעולים במזבח בעלייתן:
לג' דברים אלו. הנעשים בקרן מערבית דרומית נסכים ועולת העוף כשהוא עולה למזבח פונה לשמאל באותה הקרן וכשגמר חוזר על העקב דרך עלייתו ובגמ' פריך הא בעינן דרך ימין ולג' דברים הנעשים בה למטן אינו עולה ואינו מקיף אלא עומד על הרצפה בקרקע:
Tossefoth (non traduit)
ויורדין על העקב. לאו משום שלא ירבה בהילוך בחנם דאם כן כשהיה בקרן דרומית מזרחית נמי אלא היינו טעמא דהכא חזרתו על העקב הויא לה דרך ימין:
THEN THEY WENT ROUND [THE ALTAR] (1) AND DESCENDED BY THE LEFT, EXCEPT FOR THESE THREE, WHO ASCENDED AND DESCENDED BY RETRACING THEIR STEPS. (2) GEMARA. Whence do we know it? — Said R. Joshua, Scripture saith: He shall put no oil upon it, neither shall he put any frankincense thereon, for it is a sin-offering: (3) a sin-offering is designated a meal-offering. (4) and a mealoffering is designated a sin-offering: as a sinoffering requires the north, so does a mealoffering require the north; (5) and as a mealoffering [is presented] at the south-west horn, so is a [bird] sin-offering [offered] at the south-west horn. (6) And how do we know this of the meal-offering itself? — Because it was taught: [The sons of Aaron shall offer it] before the Lord: (7) You might think, at the west [of the altar]; (8) therefore it states, in front of the altar. (9) If [it is to be] ‘in front of the altar’, you might think, in the south; but Scripture says, ‘before the Lord’. How then was it done? He presented it at the south-west horn, opposite the edge of the horn, and that is sufficient. R. Eleazar said: You might think that he presents it on the west of the horn or the south of the horn; but you can rebut [this], [for] wherever you find two texts, one confirming itself and the other, whereas the second confirms itself but annuls the other, you abandon the one which confirms itself and annuls the other, and accept that which confirms itself and the other too. Thus, if you say ‘before the Lord’ [means] in the west, how can you confirm ‘in front of the altar’? But when you say, ‘in front of the altar’, means in the south, you confirm before the Lord as meaning the south (10) But how can you confirm this? — Said R. Ashi: This Tanna holds that the whole altar stood in the north. (11) NOW. IT WAS FIT [IF DONE] IN ANY PLACE, etc. What does this mean? (12) — Said R. Ashi, This is what it means: Any place is fit for its melikah, but this was the place for its sprinkling. We have thus learnt here what our Rabbis taught: If he nipped it by any part of the altar, it is valid; if he sprinkled its blood on any part [of the altar], it is valid. (If he sprinkled [the blood] but did not drain it out, it is valid) (13) provided that he applies some of the life blood (14) below the scarlet line. What does this mean? (15) — This is what he means: If he nipped it by any part of the altar, it is valid; if he drained the blood at any part of the altar, it is valid,

(1). For whatever they had to do, e.g., sprinkle the blood or arrange the wood pile.
(2). By the left. V. Suk. 48b.
(3). I.e., they returned the same way as they came.
(10). Lev. V, 11. This refers to a sinner's mealoffering brought in extreme poverty instead of a bird sin-offering.
(4). Since the latter can be a substitute for it.
(5). Rashi maintains that the text is faulty, because a bird sin-offering did not require the north, nor did a sinner's meal-offering. He conjectures as an emendation: as a (bird) sin-offering is invalid if offered under a different designation, so is a (sinner's) meal-offering invalid in similar circumstances. R. Hayyim in Tosaf. emends: as the blood of a bird sin-offering must be poured out at the base, so must a sinner's meal-offering be presented at the base.
(6). I.e., its blood is sprinkled there.
(7). Lev. VI, 7. This refers to a meal-offering, and ‘before the Lord’ means at the altar.
(8). Which faced the Hekal, and so might appropriately be described as ‘before the Lord’.
(9). Ibid. ‘Front’ is the south, where the ascent ran.
(10). For variant reading v. Men. 19b.
(11). Hence the south of the altar ended opposite the door leading to the Hekal, and so that too would be called ‘before the Lord’.
(12). It cannot be meant as it stands, for if it was fit in any place, why insist on a particular spot?
(13). Sh. M. deletes the bracketed passage.
(14). The first blood which gushes forth.
(15). This is apparently self-contradictory, as the first states that it is valid if sprinkled anywhere, and then states that it must be sprinkled below the scarlet line.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source